248 | מנהיגות וחברה כל החולק על רבו כחולק על השכינה, שנאמר "בְּהַצֹּתָם עַל ה'" ( במדבר פרק כו פסוק ט ) . וכל העושה מריבה עם רבו כעושה עם השכינה, שנאמר "אֲשֶׁר-רָבוּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת ה'" ( במדבר פרק כ פסוק יג ) . וכל המתרעם על רבו כמתרעם על השכינה, שנאמר "לֹא עָלֵינוּתְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל ה'" ( שמות פרק טז, פסוק ח ) . וכל המהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה, שנאמר "וַיְדַבֵּר הָעָם, בֵּאלֹקִים וּבְמֹשֶׁה" ( במדבר פרק כא פסוק ה ) ( רמב"ם, הלכות תלמוד תורה, פרק ה, סימן א ) . רב שראה בתלמידיו ששואלין באיזה דבר אם הוא מותר והוא רואה שאף קל הימנו אסור, ראוי לו להשיב להם מעט בדרך שיכירו שאין שאלתם ערבה אצלו על שהם מראים שהם נוטים לקולא כל כך כלומר : היאך אתם יכולים לשאול על דבר זה, והלא דבר זה קל הימנו אסור, אבל שאלו באיסור דבר שאף גדול הימנו מותר — אין כאן קפידא וראוי לו להשיבם בדרך מוסר ( רבי מנחם המאירי, בית הבחירה, חולין נא, ע״ב ) . א תיק ה ש ל ל ו מ ד י ם מ ו דע י ם אמר ליה רבי חייא לרב : בר פחתי ! לא אמינא לך : כי קאי רבי בהא מסכתא לא תשייליה במסכתא אחריתי, דילמא לאו אדעתיה . דאי לאו ...
אל הספר