ד . היחס למלאכה ולמקצוע במסורת היהודית | 145 1 מנין ? שנאמר "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּוּבְעַד עָרֵי אֱלֹקֵינוּוַה' יַעֲשֶׂה דרך ארץ 2 ( שמואל ב פרק י פסוק יב ) ( בבלי, ברכות לב, ע״ב ) . הַטּוֹב בְּעֵינָיו" דרך ארץ : אם אומן הוא — לאומנתו, אם סוחר הוא — לסחורתו, אם איש מלחמה 3 הוא — למלחמתו ( רש"י, ברכות לב, ע״ב ) . 4 ( דברים פרק ל פסוק יט ) זו אומנות ( ירושלמי, תני רבי ישמעאל "וּבָחַרְתָּבַּחַיִּים" סוטה ט, טו, דף כד, טור ג ) . אמר רבי מאיר : בא וראה כמה גדול כח של מלאכה : שור שביטלו ממלאכתו — 5 ( בבלי, בבא קמא עט, ע״ב ) . חמשה, שה שלא ביטלו ממלאכתו — ארבעה "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה" ( שמות פרק כ פסוק ט ) : 6 שהיא חביבה לפניו שהרי ברא את גדולה היא השבת, שאסר בה את המלאכה, עולמו במאמר לא ביגיעה ולא בעמל וקרא את בריאת העולם מלאכה שנאמר 1 היום רווח המונח דרך ארץ ( כמו שרווח במשך מאות ואלפי שנים ) רק במשמעות אחת של ההתנהגות הראויה בין בני אדם באשר הם . למשל רבי יחיאל בן יקותיאל הרופא, מחכמי רומא במאה השלוש עשרה, כתב ש"דרך ארץ הוא שיהא האדם מחשב בליבו הדרכים שיש לו לנהוג ולילך בהן...
אל הספר