ב . מושגים וערכים מוסריים ואתיים במסורת היהודית | 59 הגמרא מתארת את התסכול שמילא את רבן גמליאל, נשיא הסנהדרין, איש רב-זכויות ורב-פעלים, כאשר הגיע לקריאת המזמור : כשהיה רבן גמליאל מגיע למקרא הזה היה בוכה, אמר : מאן דעביד להו לכולהו הוא דלא ימוט, הא חדא מינייהו ימוט [ משמע מהפסוק שרק מי שעושה את כל האמור לא יימוט לעולם, אבל אם עשה רק אחד מן הדברים הללו יימוט . ממילא מי יכול לעמוד בדרישות המוסריות שהציב דוד המלך, ולכן ראוי לבכות ] ! אמרו ליה [ לו ] : מי כתיב [ האם כתוב ] "עושה כל אלה" ? "עֹשֵׂה אֵלֶּה" כתיב [ כתוב ] , אפילו בחדא מינייהו [ אפילו מי שהצליח לעמוד באחת הדרישות הללו ] ; דאי לא תימא הכי [ שאם לא תאמר כך ] , כתיב קרא אחרינא [ כתוב מקרא נוסף ( בענייני טומאה במגע עם שרצים ) ] : אַל תִּטַּמְּאוּבְּכָל אֵלֶּה ( ויקרא פרק יח פסוק כד ) , התם נמי הנוגע בכל אלה הוא דמטמא, בחדא מינייהו לא [ האם גם שם רק מי שנוגע בכל אלו נטמא, אבל אם נגע באחד מהם אינו נטמא ] ? אלא לאו, באחת מכל אלה, הכא נמי [ כאן גם ] באחת מכל אלו ( בבלי, מכות כד, ע״א ) . רבן גמליאל היה מתוסכל מחוסר היכולת למלא את כל הדרי...
אל הספר