54 | מבואות כלליים או תפקיד . שניהם אמורים לפעול על פי אותה תפיסה, בנאמנות לייעוד, לערכים, לעקרונות העולים מן התפיסה . חולשה המתגלה בהתנהלות של האחד היא אפשרות אנושית שהשני אינו מועד לה . "מי שרואה אצל חבירו דבר רע" רואה חולשה, רואה אפשרות אנושית לגלות חולשה, ולכן "צריך לדעת שיש משהו מזה" אצל עצמו, לפחות אפשרות אנושית לגלות חולשה, ואולי אף בנסיבות אחרות, גילוי ממשי של חולשה . שנית, "כל מה שרואה האדם" בעמיתו "שייך [ גם ] לו", ועל כן "צריך לשוב על זה" . שוב, במקור החסידי הכוונה היא "לשוב" מחטאו ולנהוג כראוי מנקודת המבט הדתית, אבל אנחנו מרחיבים את המבט . מהי התגובה הראויה על התנהלות לא ראויה של עמית ? בסעיף קודם ראינו שאין זה מן הראוי לעבור עליה בשתיקה . כאן אנחנו רואים שאין זה מן הראוי לנהוג כאילו לפנינו התנהלות לא ראויה של עמית שאנחנו איננו נגועים בה וגם אין חשש כלשהו שאי פעם נהיה נגועים בה . החשש הזה קיים, אומרים לנו הבעש"ט וההולכים בדרכו, כדוגמת שני האדמו"רים מגור שהבאנו כאן מדבריהם . החשש קיים, ועל כן ראוי לנהוג בצעדים מוקדמים כדי למנוע את התגשמותו . בעל "אמרי אמת" הוסיף עוד כלל חשוב...
אל הספר