166 קרוא וכתוב בלשון עֵבר יהודים מודרניים, ששמו את ליבם לפתור בעיה זו על ידי פיתוח דרכי הוראה חדשות . את ספריו של בן- זאב הוא מציין באופן מפורש . הוא מלמד עליהם זכות אך גם מבקר אותם : על זאת פקחו אומנים נבונים עיניהם ויאמרו לעלות עם אמוניהם במסִלה אשר סלל למוֹ בן- זאב לנהל בה את הילדים מן הקל אל הכבד . ואנחנו נִתן כבוד להחכם בן- זאב כי הכל עשה יפה בעתו, ואולם מסלתו לא נכונה עתה לילדינו, כי ראשיתו קבֻצת מלין כעצמים יבשים לא עבד בם, אשר גלמם ראו עיני הילד מבלי דעת להטותם לכל אשר יחפוץ [ . . . ] כמעט שעבר הילד בין הגזרים האלה, והנה מסלתו עולה פעם אחת אל מרומי המליצה והשיר בחצי השנית, והנער טרם למד לדבר מאומה ממשפטי הלשון [ . . . ] ונשוב נראה מה עשה בן- זאב לנערים . לפניהם ערך תלמוד לשון עברי [ . . . ] ויעמס לו חֳמרים חֳמרים דינים ומשפטים אשר לא יכיל בו אותם וכל חכמתו התבלעה ( מאפו תרי“ט, 6 ) . מאפו ביקר את מסִלת הלמוד שנועד לילדים, ואת תלמוד לשון עברי ששימש להוראת נערים, על כי הם מחטיאים את מטרותיהם . ספרים אלה אינם מאפשרים לילדים ולבני נוער לרכוש את יסודות העברית, שכן הם מורכבים מדי ונשע...
אל הספר