157 פרק שישי : מעגלים הולכים ומתרחבים המקראה של יהודה בן- זאב, בית הספר , שנותחה לעיל בהרחבה, היא דוגמה מובהקת להשקפה זו של העברית . עושר הטקסטים שהופיעו בה — מדע פופולרי, שירים וסיפורים, משלי מוסר, מכתמים, מחזות וביוגרפיות של אישים דגולים — מבטא את הרצון לייסד ז׳אנרים עבריים חדשים או לבסס דגמי כתיבה שעמדו בשולי המערכת הטקסטואלית העברית עד אז . בחלק ניכר מן המקראות הללו מופיעים קטעי טקסט מן המקורות, בעיקר תפילות, אך אלה לא תופסים את חלק הארי ומובאים כיחידה אחת מן המכלול הטקסטואלי המגוון . מקראות נוספות שהלכו בדרכה של בית הספר הם למשל מודע לילדי בני ישראל ( באק תקע“ב ) , ספר בית הלמוד ( היורט 1813 ) , מורה דרך ללמד הילדים קריאת שפת העברי ( דטמולד 1815 ) , דרך אמת ( שטרן ומנדרסון 1826 ) , טל ילדות ( ראשקאו תקצ“ה ) , לשון למודים ( מאיר 1840 ) ועוד . לא רק מקראות, גם אגרונים וספרי דקדוק שעניינם הישיר הוא העברית הפיצו את ידיעתה . למטרה דומה יועדו סיפורים, שירים, מחזות וספרות מדע פופולרי בשפה העברית המנחילים עברית על בוריה לקוראיהם, ומשפרים אצלם את יכולת הכתיבה וההגייה הנכונה של מלים עבריות ...
אל הספר