133 פרק חמישי : הוראת הכתיבה בעברית ואגרונים עבריים לילדים ולנוער מחבר האגרון הדריך את המורה להורות את הכתיבה באופן הדרגתי : תחילה לכתוב אותיות ואחר כך ללמד מילים בודדות, ולבסוף להביא את תלמידיו לידי כתיבת משפטים שלמים . ניכר כי מחבר האגרון השתמש במושגי החינוך המודרניים הדורשים הוראה הדרגתית, תוך מעקב קרוב מצידו אחר התקדמות התלמידים ברכישת מיומנות זו . בריב שטעללר הוא אגרון דו- לשוני, שבו דגמי המכתבים בעברית ובגרמנית באותיות עבריות מוקמו זה מול זה . מטרתו הייתה, כמו טקסטים דידקטיים רבים בתקופה זו, לקדם את רכישתן של שתי השפות הללו גם יחד . עם זאת, ברור כי הקניית העברית עמדה בראש מעייניו של המחבר . הוא הנחה את המורה כיצד להשתמש בתרגילי הכתיבה לצורך חיזוק השליטה בדקדוק העברי, למשל על ידי תרגול נטיות הפועל . כך, לטענת המחבר, הילד ירוויח ללא מאמץ בקיאות בלשון הקודש . ההנחייה ללמד את הילד דקדוק, נושא שהיה במוקד תשומת הלב של המשכילים, מלמדת אף היא על המודרניות של האגרון הזה . פסגת ההישגים ברכישת מיומנות הכתיבה, לטעמו של המחבר, היא הצלחתו של התלמיד לכתוב באופן עצמאי מכתב על נושא שהמורה יציע לו...
אל הספר