פרק חמישי: הוראת הכתיבה בעברית ואגרונים עבריים לילדים ולנוער

127 פרק חמישי : הוראת הכתיבה בעברית ואגרונים עבריים לילדים ולנוער ככלל, מחנכים מודרניים ראו בהוראת הכתיבה מטרה ראויה, וכללוּ מקצוע זה בקוריקולום של בתי הספר החדשים, כמו למשל בבתי הספר של הפילנתרופין, תנועת הרפורמה החינוכית הגרמנית ( 184 166, 44, 2007, Schmitt ) . יוהאן איגנץ פלביגר, שנמנה על הרפורמטורים המרכזיים של הוראת השפות באוסטריה, פירט במקראתו המכוננת ספרון שמות ( על המחבר והמקראה ראו בפרקים הראשון והשלישי ) את החשיבות הגלומה בהקניית מיומנות הכתיבה לילדים . מדובר לדעתו במיומנות חיונית לתקשורת בין אנשים, שבאה לידי ביטוי למשל בכתיבת מכתבים . הוא הטעים, כי הכתיבה משחררת את האדם מן הצורך להישען אך ורק על הזיכרון : מלמדים את הכתיבה בבתי הספר, משום שהיא מאוד שימושית ; שכן כשמישהו לא יכול או לא רוצה לבוא אלינו, נוכל לשלוח לו משהו, או כשאנחנו רוצים להודיע משהו לאנשים הנמצאים במרחק, מוטב לעשות זאת באמצעות מכתב ; וכן במקרים רבים אחרים הכתיבה שימושית . למשל, כשיש למישהו מחשבות רבות והוא לא 1 רוצה לשכוח אותן, הוא צריך לרשום זאת ( 61 1776, Felbiger ) . גם במקראה הגרמנית מזון ראשון לשכל הישר (...  אל הספר