התאמת חומרי הלימוד לקהל הצעיר: ספרי הוראת דקדוק עברי

94 קרוא וכתוב בלשון עֵבר השאיפה לפשט ולקצר עולה מספרי לימוד דקדוק רבים . ב- 1808 פרסם בווינה משה שמואל נייאמאן את ספר הדקדוק העברי ספר מעגל ישר , שנועד לילדים, כנזכר לעיל בפרק הראשון . בהקדמה טען כי המדקדקים של ימי הביניים החלו לעסוק בנושא זה, וממשיכיהם הם משכילים כמו משה מנדלסון, יואל ברי“ל, יהודה ליב בן- זאב ושלום הכהן . ספרי דקדוק אלה ראויים כולם לכל שבח בשל תרומתם להפצת הדקדוק העברי בקרב היהודים, אך אַליָה וקוץ בה — הם אינם מתאימים לילדים : כי יש אשר ידברו [ . . . ] בלשון גדולות בשפה גבוה ועמקי הבנה למתחילים בה [ . . . ] והיו דבריהם למים אדירים מים עמוקים אשר לא יעברם כ“א [ כי אם ] השוקק הלמוד לשחות במי אפסים ומי מתנים . ואלה אשר לא לומדו ע“ז [ עם זאת ] יחוגו וינועו אחור בעמדם על שפת הנהר הגדול הנורא ההוא ( נייאמאן ,1808 7 - 8 ) . אותם “מים עמוקים“ של הדקדוק העברי עלולים להרתיע את מי שעומדים “על שפת הנהר הגדול הנורא ההוא“, וכוונתו של נייאמאן היא לתלמידים צעירים ( שם, 9 ) . ספרו של נייאמאן כולל כ- 80 עמודי הסבר, המוקדשים לתיאור ולהסבר של האותיות, התנועות והטעמים, כמו גם שמות עצם ופע...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן