מקראות מודרניות כתחליף לשימוש בכתבי הקודש כספרי לימוד

90 קרוא וכתוב בלשון עֵבר כמו פיליפסון, האשים היורט את המתודה הלימודית הנשענת על המקרא כספר לימוד העברית בפגיעה בחינוך המוסרי של הילדים ( שם ) . ראשית לימוד העברית צריך להיעשות, לדעתו, עוד טרם נכנסים הילדים לאוהלה של תורה, ובאמצעות ספרי לימוד שפה מיוחדים . הוא מצר על כך שהמקראות הקיימות בזמנו, למרות חשיבותן, אינן מצליחות להשיג מטרה זו : אני חושב שהצדקתי במידה משביעת רצון את טענתי, כי החניך, לפני שהוא מתחיל ללמוד את כתבי הקודש, חייב להתוודע לעברית . כאמצעי שדרכו הוא יתוודע לרזי השפה ישמשו טקסטים לנוער בשפה זו . אמנם יש לנו לצורך זה מכבר כמה חיבורים מצוינים, כפי שהוזכר לעיל ; אבל בשום אופן אין בזה די כדי להשלים את הפער בין 3 ספרי הא“ב לבין החומש ( שם, V ) . היורט הציג את מקראתו כניסיון לגשר בין הוראת העברית הבסיסית לבין לימוד החומש . אך הוא לא הסתפק בכך . כמו מחברי מקראות אחרים, הוא שילב במקראתו קטעי קריאה 4 יתרה מזאת, הוא שאף ללמד באמצעות המקראה שחיבר הנושאים מסרים מוסריים שונים . לא רק עברית, אלא גם צרפתית וגרמנית, ולשם כך הוצגו במקראותיו טקסטים מקבילים בשלוש השפות הללו . לטענתו, הדבר נ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן