63 פרק שלישי : הולדתה של המקראה העברית — "בית הספר" של יהודה ליב בן-זאב באירופה, ולבסוף התיישב בווינה, שם התפרנס כמגיה בבית הדפוס של יוזף הרשנזקי . בבית דפוס זה הוציא לאור את המהדורה הראשונה של מסִלת הלמוד ( בן- זאב תקס“ב ) , המקראה העברית הראשונה שחוברה עבור ילדים קטנים העושים את צעדיהם הראשונים בלימוד העברית . בשנת 1805 קיבל תפקיד של מגיה בבית הדפוס של אנטון שמיד בווינה ( ראו עליו פלאי 2014 ) , תפקיד שמילא עד מותו ( קרסל ,1965 271 - 272 ; Breuer 164 - 163 1996, ) . בהוצאת שמיד פרסם בן- זאב מהדורה מתוקנת של מסִלת הלמוד ( בן- זאב תקס“ו 1 ) , והוסיף לה כרך נוסף בשם למודי המישרים ( בן- זאב תקס“ו 2 ) עבור ילדים בוגרים יותר, שכבר רכשו את יסודות העברית . אלה היו שני החלקים הראשונים בסדרת ספרי לימוד לילדים שהוא כינה בשם בית הספר . בן- זאב תכנן להמשיך אותה ולכלול בה שני כרכים נוספים לפחות, שעניינם היסטוריה יהודית ( בן- זאב תקס“ז, “הקדמה“, [ 3 ] ) , אך תוכניותיו אלה לא הגיעו לכלל מימוש . במשך חייו פרסם בן- זאב מספר ספרי לימוד עברית חשובים . בספרו תלמוד לשון עברי ( ברסלאו, תקנ“ו ) הוא עסק בהרחב...
אל הספר