“ספר תֹלדות ישראל“: תפיסות מודרניות של שפה לצד שימור דרכי חינוך מסורתיות

53 פרק שני : התנ"ך כספר לימוד מודרני — עיבודי המקרא לילד על סיבה נוספת : בער הושפע מתפיסות של נוצרים בני זמנו ביחס לשפה . עמדותיו הן המשך לדיון שהתלקח בקרב פילוסופים וחוקרים בתרבות האירופאית בת- הזמן ביחס למשמעותה . דיון זה עסק בקשר בין שפה לחשיבה, ובאופן שבו היא מציבה את קו הגבול בין האנושי לחייתי . שאלת הקשר בין דיבור למחשבה העסיקה גם משכילים נוספים בתקופה זו . יצחק אייכל, שניסה להקים בית ספר יהודי מודרני בקניגסברג, ביקר קשות בחיבורו שפת אמת את דרכי לימוד העברית המסורתיות, המביאות לכך שילדי הקהילה היהודית בעיר “לא ידעו ולא יבינו דבר ה׳ ותורתו, במקרא לא מצאו מנהל, ובשפת עֵבר לשון עלגים ידברו“ ( אייכל תקמ“ב, ג . ראו עוד פיינר ,1987 438 - 440 ) . תפיסה דומה שכורכת מיומנויות לשוניות של דיבור וכתיבה עם יכולת החשיבה מופיעה ב ספר חנוך לשון עברית שחיבר המשכיל משה שמואל נייאמאן . ספר לימוד דקדוק זה, שיידון עוד להלן בפרק הרביעי, נפתח בהקדמה בנוסח הקָטֶכיזם ( דגם המבוסס על מתן שאלות ותשובות ביחס לעיקרי הנצרות ) . מובאת בו שיחה בין מורה לתלמידו על יסודות השפה . לאחר הצגת ההבחנה בין המידע המועבר ...  אל הספר