רב־לשוניות בחברה היהודית במרכז אירופה

22 קרוא וכתוב בלשון עֵבר נדחתה על ידי המשכילים והוחלפה בגרמנית . רבים מבין המשכילים סברו כי הלשון האידית היא משְלב משובש של הגרמנית, ועל כן היא פוגמת בחשיבה ומובילה לניוונה . דוד פרידלנדר, מראשי המשכילים, סבר כי ליידיש יש השפעה הרסנית בעיקר על ילדים, שאינם מצליחים לרכוש באמצעותה מושגים נכונים וכך מפתחים בבגרותם הנחות שגויות ( Lowenstein 372 - 371 2009, / 2008 ) . דברים דומים בנוגע לנזק שמביאה היידיש והצורך לחזור לשפה העברית הטהורה הציגו שמעון בונדי ומרדכי בונדי במבוא ללקסיקון למילים עבריות שחיברו, אור אסתר ( דסאו, 1812 . על ספרם זה ראו 402 2004, Lässig ) . ב ספר גִדוּל בנים טען המחבר כי אין ללמד מילים בלי להבינם ( יוקל [ מביא לדפוס ] תקל“א, ח . ראו עליו להלן בפרק זה ) . דחייתה של היידיש יכולה להיות מוסברת בנטייה הכללית של אינטלקטואלים אירופאיים בני התקופה להעדיף שפות שנתפסו כ“טהורות“ . כפי שציינה אנדריאה שץ, הוגים שונים בעת החדשה הביעו את שאיפתם ל“טוהר“ השפה, כלומר, לשפה בעלת חוקים ברורים השומרת על תיאום מלא בין המחשבה לבין המילים המייצגות אותה . הוגים אלה ניסו למצוא מערכת לשונית זו בש...  אל הספר