בין זהות סובייקטיבית לזהות אובייקטיבית במרחב אחד החברה הישראלית – מקרה בוחן: המפגש של ״ביתא ישראל״ עם הממסד הרבני

שרון שלום [ 474 ] היהודי הקים מדינה ריבונית, יהודית ודמוקרטית . כבר בכינונה של המדינה ב- 14 במאי 1948 ולאחר מכן גם על ידי בית המשפט העליון בוטאה ההכרה בהיותה של המדינה דמוקרטית ויהודית . בהתאם לכך מגילת העצמאות גורסת ש״מדינת ישראל תהיה פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות״ . משום כך, רוב ממשלות ישראל ראו בקליטת העלייה אתגר לאומי וערך נורמטיבי . לפיכך מהוָוה ישראל מודל ייחודי בתחום ההגירה והקליטה . ברם, נחלקו הדעות בשאלה מה תהיה מהותו של הטיפוס היהודי החדש . אניטה 1 למרות שפירא הצביעה על ארבעה דגמים של יהודי חדש שנוצרו במהלך הציוני . השונות באידאולוגיות של היהודי החדש בקום המדינה, החברה בישראל הייתה מלוכדת סביב המאמץ ליצור חברה ומדינה לעם היהודי . מדיניות כור ההיתוך נועדה לבסס זאת . אמנם, כפי שרבים גורסים, מדיניות כור ההיתוך בשנות קיומה הראשונות של המדינה הייתה חיונית לבניין העם, הצבא והכלכלה ולהנחת התשתיות ההכרחיות לבניינה של מדינה מפותחת ומתקדמת . עם זאת, מדיניות כור ההיתוך יצרה דיכוי ותחושות קיפוח ואפליה בקרב תרבויות יהודיות שלא היו מזוהות עם העמדה השלטונית . תחושות קיפוח נוצרו בקרב חלק...  אל הספר