עופר אשואל [ 316 ] הקדמה חכם שם טוב גאגין, בן יצחק רפאל ורבקה, היה רב, דיין, דרשן, הוגה דעות, בלשן, משורר, חוקר והיסטוריון, אשר אמריו מצוטטים בספרי הלכה ומנהג רבים . עם זאת, דמותו, הגותו, הנהגותיו וחיבוריו לא נחקרו עד עתה . במאמר זה אבקש לשרטט את תולדותיו ודמותו כפי שעולים מתוך כתביו, ולעמוד על המאפיינים של כתיבתו מתוך הלימה לשינויים ולתמורות החברתיות והתרבותיות שהתחוללו בתקופת חייו . תקוותי היא כי ההיכרות עם דמותו והגותו של חכם גאגין תביא לכתיבת מחקרים נוספים שיעמיקו את היכרותנו את האיש ואת משנתו . מחקר זה התבסס על מספר מקורות : ספריו, דרשותיו, הן המודפסים והן שעדיין בכתב יד, איגרות, ספרי ביוגרפיה, עיתונות של אותה תקופה, מסמכים שנשלחו אלַי על ידי משפחתו וספרות השאלות והתשובות . במחקר הייתי ער לבעיות מתודולוגיות של כל סוגה בכל הנוגע להתבססות על הכתוב בה כמקור לעובדות היסטוריות . רוסמן כתב : ״לעתים תכופות היטה מספר הסיפור את משמעותם של הגרעינים ההיסטוריים על ידי עיבודם, עיצובם או הכנסתם להקשר מסוים כדי להעביר את המסר שאליו הוא התכוון״ . בוודאי הדבר נוגע לאירועים וסיפורים המובאים בכתביו ...
אל הספר