פרק י: ים־אנטיוכיה

306 משפחת אהרֹני — חלוצי המחקר הזואולוגי הארץ-ישראלי הממלאים את בני הארץ, צייצו בלי הרף אפרוחים מגודלים למחצה של גבתונים ( Emberiza melanocephala ) , 1 אך לדאבוני הרב לא הספיק לי הזמן ללכת בעקבותם . לו היית כאן ויכולת להאזין כמוני לצמד הקולות של המון הצפרים, כי אז היית נוכחת שאכן המקום הזה הוא גן-עדן לצפורים שאִ [ ו ] ו להם למושב מקום כה יפה וכה פורה . “מצפצפים״ הם אוכלי שרצי-העוף וחו [ ט ] פי-הזבובים שבין הצפורים על הקדחת, המונעת בני אדם מלשכון שכינת-קבע במקום בִּצה זה . מה להם ולכולכיות 2 למינן, השורצות כאן לרֹב . להיפך, מאכל תאוה הם להם, והן לשם הנאתם יצר הבורא את הדו-כנפיים הללו . היש לזבובים המרֻבים כאן תפקיד אחר ? בטח לא . את הלילה הראשון בלינו באהלי בידווים השוכנים במקום המרוחק שמונה שעות מחופו השמאלי של האגם . האוהלים עשויים מקנים, החום היה גדול והאויר מחניק ורטוב וקשה היה לשאתו . אך מה לא עושים למלא את תאות החקירה . | 127 | ועוד לפני עלות השחר יצאנו לתור את הסביבה . ומה רב מספר הצפורים הממלאים כאן לא רק את ענפי העצים אלא אף את חלל האויר . על ידנו ממש קנן השרוני המקווץ 3 על פני...  אל הספר