הערת אגב, שהיא לא כל כך משמעותית : לגבי העניין הזה נדמה לי שהכללת ההכנסות כחלק ממשתני הגודל, כמדד השלישי, פשוט מיותרת . הקשר של הפחת הוא אומדן טוב של הרכוש היצרני, אבל זה לא כל ההון היצרני כי לא נכלל כאן ההון החוזר, כל ההון שהפעילות הכלכלית צריכה לרתק, אבל שהוא לא פונקציה של כמות הרכוש . זאת אומרת : מלאי, אשראי ללקוחות ואשראי מספקים . לכן יש כאן בעיה של הגדרת ההון . נושא שלישי : הגדרת היעילות . יש כאן קצת עירוב בין מונחים מקרוכלכליים, בין מושג התוצר הנקי לבין שימושי התוצר . התוצר לצרכינו זה העודף המשקי פחות הפחת היצרני . ושימושי התוצר זה העו"ש והריבית והמס, ופה נעשה קצת ערבוב ביניהם . ואני רוצה לתת דוגמה לעניין הזה . נניח שיש לנו שני קיבוצים שהם דומים מאוד מאוד, או שתי פירמות שלכל אחת שני אנשים ושתי מכונות שנותנות איזשהו תוצר . אחרי כן מפעל אחד מכפיל את מספר המכונות, מכפיל את מספר העובדים ונותן תוצר כפול . בדוגמה הזו היינו מצפים, לפי ההגדרה הזאת של היעילות, שהגודל לא ייתן שום אפקט . אבל בגלל שפה הוגדרה הצלחה לא כתוצר נקי, אלא כתוצר פחות הוצאות קיום, ונניח שבשני המפעלים האלה, תוספת...
אל הספר