44 אגם ואמרה : "רואים בתמונה הזאת את הכול, את הקושי ואת היופי ואת התקווה" . לאחר מכן היא דרשה : "תביא לי את התמונות של נטשה, אני בת הזוג שלה" . "סבבה", אמרתי לה, "אבל אני מעדיף לתת לה את התמונות בעצמי" . אני חושב שהיא ראתה שזה חשוב לי, ואז התחילה לספר על עצמה, והתפתחה בינינו שיחה ארוכה . היא סיפרה לי שהיא כותבת שירים והראתה לי כמה מהם . לפני יומיים ראיתי את דימה, הולך במבט למדרכה, נראה שקוע בעצמו, ממלמל לעצמו . התמונות שלו שפיתחתי בשבילו היו בתיק שלי . קראתי לו : "דימה, בוא תראה . הנה, הבאתי לך את התמונות שלך" . הוא המשיך לצעוד ומלמל : "לא עכשיו, לא עכשיו", והתעלם ממני . הוא היה שקוע לגמרי בעצמו . היום הלכתי ברחוב ולא שמתי לב בכלל שהוא שם . הוא קרא לי : "יונתן, יונתן, אני כבר יומיים חושב עליך . . . אני מקווה שלא נפגעת ממני, אני לא הייתי במצב טוב, התעלמתי ממך . אני כבר יומיים חושב על זה שאני מקווה שלא פגעתי בך" . פגשתי בחור צעיר . דיברנו קצת . הוא אומר לי, "יאללה, ניתן כמה תמונות ? " אני עונה, "יאללה" . יש לו עגלת סופרמרקט ובתוכה בגדים וחפצים . "זה הבית שלי", הוא אומר . ליד העגלה יש לו ...
אל הספר