ויסבאדן ״מה שלמדת, למדת״

מנו רוזן 112 למדת . כנער, רפי התחיל לעבוד כעוזר מלצר, ולאחר שבוע עבודה ביקש להדגים להוריו את כישוריו החדשים . אז אחרי ארוחת הערב הוא ערם בגאווה את כל הצלחות של המשפחה על יד אחת, וכאשר לוצי הביעה את התפעלותה, הוא אמר “גֶלֶרְנְט אִיסט גֶלֶרְנְט“ והסתובב, וכל הכלים התנפצו על הרצפה . בילדותי שמעתי “גֶלֶרְנְט אִיסט גֶלֶרְנְט“ בכל פעם שנשאתי יותר מצלחת אחת למטבח . בתי קפה ומלצרים שיחקו תפקיד מפתח בהווי המשפחתי שלנו . נוסף על “גֶלֶרְנְט אִיסט גֶלֶרְנְט“, היו לאמא ולאוֹמָה עוד כמה אמרות בנושא . למשל, אם אחותי ואני היינו שרים ליד שולחן האוכל, אמא הייתה אומרת, “כאן לא מוּזִיק – קפֶה“ . אם מלצר היה משרת אותנו באיטיות או עשה טעות חמורה, הן היו לוחשות לנו, “הוא כבר לא יגיש כאן מצֶה קלוצשֶן ( כופתאות מצה ) . “ והיו להן גם ריטואלים קבועים, כמו למשל הריקוד שלהן כשהמלצר היה מניח את החשבון באמצע השולחן בתום הארוחה, והן היו מתחילות במשיכות הדדיות מסונכרנות היטב של פיסת הנייר הקטנה . ריטואל נוסף שאומה כינתה בקריצה “אַיינְפָּקֶן“, לארוז, היה שנוא במיוחד על אמא שלי, שהזדעזעה מכל סטייה ולו הקטנה ביותר מהסדר ...  אל הספר