קבורים חיים | 89 חילופי אסירים בין הגרמנים לבריטים, ששלטו באותה העת בארץ הקודש . כפי שקרה כה רבות בגטו, משאלת הלב היא שניצחה . הקולות הספקניים הושתקו, ואנשים נהרו להירשם . ההיענות גדלה עוד לאחר שהגרמנים הכריזו שהזכאות תורחב, ותינתן לא רק למי שיש להם קרובי משפחה בפלשתינה ; די שיהיו להם חברים או מכרים . "עד מהרה הוכרז שהרשימה מלאה, ואנשים התחילו לקנות מקומות בכסף, תכשיטים ופרוטקציה", אבי כותב בספר הזיכרון . "'בני המזל', שמצאו את עצמם ברשימה, החלו לארוז תרמיל ולהתכונן לקראת פלשתינה . . . " איכשהו הצליח אבי להוסיף את שמותינו לרשימה . לא ידענו את נפשנו מרוב שמחה . לראשונה זה שנים הפגין אבא שלי אופטימיות אמיתית . סוף-סוף היה סיכוי להימלט ממקום של השפלה, חרפת רעב ורצח המוני ולהגר למקום שמאמע וטאטע התייחסו אליו כאל גן עדן עלי אדמות . פלשתינה היתה פסגת כל חלומותיהם . אווירת הנכאים ששרתה על חדרנו בבלוק נגוזה, ואני ניזונתי מהאושר של הורי . לא ידעתי מהי פלשתינה או איפה היא — אבל הבנתי שהיא התגלמות הביטחון . כשהורי היו מאושרים, גם אני הייתי מאושרת . אבל מצב הרוח התחלף עד מהרה בייאוש ובהלה . אני לא ...
אל הספר