פרק ד: הדילמה המוסרית

חלק ד : ויעונים הוליויים דמשדר 91 "הכיבוש משחית" דמוקרטיה היא יותר משלטון הרוב ; דמוקרטיה היא שלטון עצמי . עם שחי במדינת לאום דמוקרטית הוא עם ששולט על עצמו . בדיקטטורה, לעומת זאת, המדינה היא לא הזירה שבה העם מממש את הרצון שלו, אלא הזירה שבה הוא מציית לרצון של מישהו אחר . עם הנמצא תחת כיבוש הוא עם ללא חירות לאומית, משום שהוא כפוף לרצונו של עם אחר . אפשר להגדיר כיבוש כסוג של דיקטטורה, אלא שבמצב של דיקטטורה רגילה מי שמשעבד עם שלם הוא אדם יחיד, ובמצב של כיבוש מי שמשעבד עם שלם הוא עם שלם אחר . בעת החדשה דווקא העמים האירופיים הדמוקרטיים יצאו למסעות כיבושים . הם פלשו לאסיה ולאפריקה, ושיעבדו תחתיהם עמים אחרים . הם שלטו על עצמם באדמת המולדת שלהם ושלטו על עם אחר מחוץ למולדתם . כך נוצר מצב שבו עמים חופשיים שודדים מעמים אחרים את חירותם . במהלך המאה העשרים הדיסוננס הזה הלך ופחת . האומות האירופיות החלו תהליך של נסיגה מהשליטה שלהן באסיה ובאפריקה, והמצב הצורם של דמוקרטיה בבית וכיבוש בחוץ נעלם . נורמה חדשה נוצרה בעולם : עם ששולט על עצמו, איננו שולט על עמים אחרים . בתיאום זמנים מפליא ומטריד, בעיצומו של ...  אל הספר