424 ןלש איאי : האתםות יוםגיומיות אל אכננ ות איאיות במקרה אחר אשר קרה במהלך כהונתי כראש לשכת עורכי הדין הגיע אליי יום אחד חבר ותיק אחר למקצוע ובפיו סיפור יוצא דופן . השופט ברק, כנשיא בית המשפט העליון, קבע הרכב של 11 שופטים כדי לדון בעתירה של חברו, עורך המדור לענייני משפט בעיתון הארץ, על כי קיבל שובר תשלום לאגרת רדיו ברכב אף כי אין לו רכב . הסיפור נשמע לי הזוי אך בדקתי במזכירות בית המשפט העליון, ואכן כך הוא . מה לא עושים למען חבר בכלל, ואיש תקשורת בפרט . השופט ברק אפילו לא ראה פגם כלשהו בשימוש בבית המשפט העליון ככלי למתן סיוע לחברו, העורך המשפטי של עיתון הארץ . זה נראה לו טבעי . הבעתי ביקורת על בזבוז זמנו של בית המשפט העליון בזוטי דברים — וההליך בוטל . השופט ברק ראה בכך מכה קלה בכנף, אך הוא ידע כי גם אם מכותיי כואבות לעיתים עדיין התמיכה הציבורית והפוליטית בו מאפשרת לו להמשיך כמנהגו . ואכן, כאשר עלתה כעבור שנים הצעה למינויה של פרופסור רות גביזון לבית המשפט העליון נעמד השופט ברק על רגליו האחוריות בהתנגדות גלויה למינוי זה באומרו כי האג׳נדה שלה שונה משלו . מבחינתו כל מינוי צריך להתאים לאג׳נד...
אל הספר