הזיכוי הבלתי מנומק

198 ןלש אליאי : משרים אונים מם ו תי המאת ית התפלאתי על התגובה האוטומטית הזו של הפרקליטות לרצות לערער על כל זיכוי . במהלך שמיעת הבקשה בפני נשיא בית המשפט שאלתי את נציגת הפרקליטות על איזה נימוק מוטעה של השופט אלמגור המנוח מתכוונת הפרקליטות לערער, שהרי מהות הערעור הינה ניסיון להפריך את ההנמקה המביאה לתוצאה . כאשר אין מקום לערער על הנמקה שלא היתה ( לאור הנסיבות ) , אי אפשר לערער על התוצאה — זיכוי . הדגשתי כי הפרקליטות רוצה לנצל את פטירתו הפתאומית, בטרם עת, של השופט אלמגור כדי להמשיך ברדיפתם של חפים מפשע . ציינתי כי פסק הדין ניתן והוקרא, וחסרה בו רק ההנמקה . ברור כי לו נכתבה היתה מפרטת את חוסר האמינות אשר בלטה בגרסת המתלונן, ואת האמינות אשר השתקפה בגרסת הנילונים . במצב דברים זה לא היה לפרקליטות סיכוי להצליח בערעור שכן ערכאת הערעור אינה מתערבת בדרך כלל בקביעות בנושא מהימנות, שכן אלו ניתנות על ידי השופט שראה ושמע את העדים . ציינתי כי אם מצפה הפרקליטות כי הנמקה של פסק הדין תיכתב כעת על ידי שופט אחר אשר לא שמע את התיק, פשיטא כי היא רוצה לשפר את סיכויי הערעור המופרך אשר בכוונתה להגיש . הבהרתי כי...  אל הספר