158 ןלש אליאי : משרים אונים מם ו תי המאת ית הוא לא ידע להסביר מדוע בדו"חות הפנימיים של הסניף שלו אין זכר לקיומה של ערבות אישית . הוא נראה אומלל כאשר נאלץ למצוא תשובה לשאלה שלי כיצד אפילו במסמכים אשר קיבלנו מהבנק במסגרת בקשה לגילוי ועיון במסמכים, לא מצאנו את הערבות המקורית . הוא התקשה ליצור רושם אמין כאשר נאלץ להשיב לשאלותיי אם ייתכן כי בראשית הקשר של הקבלן עם הבנק, כאשר היה מדובר בחשבון קטן היקף, הוא לא נדרש לחתום על ערבות אישית . הוא גם נראה אובד עצות כאשר נאלץ להשיב לשאלותיי אם בהיעדר ערבות אישית בראשית הדרך לא שמו לב להיעדרה בהמשך ורק משנאלצו להעביר את התיק לטיפול המחלקה המשפטית של הנהלת הבנק יצר מי שיצר טופס ערבות אישית תוך ניצול חתימת הלקוח על מסמכי בנק אחרים . כאשר הטחתי בפניו אפשרות זו ושאלתי אותו אם הוא יודע מי עשה זאת ומי יכול היה לעשות זאת הוא נותר חסר מילים . ציינתי כי איני חושד בעורך הדין אשר צירף את חתימתו להעתק המסמך לצד החותמת "נאמן למקור" . אמרתי כי לדעתי הוצג בפניו מקור מזויף, כאשר לא היו לו כישורים לזהות את הזיוף . סופם של דברים היה כי התביעה של הבנק מהקבלן נדחתה לגמר...
אל הספר