הבדיחות שהסעירו את ישראל

144 | תקשורת במסורת בניסן תשמ״ז, הלמה בישראל סערת בדיחות שכמותה לא עברה על המדינה הצעירה ועל היישוב לפניה . הבדיחות האלה הופיעו לפתע פתאום בחוברות קטנטנות, 5 . X11 8 ס״מ, ונמכרו בחמישים אגורות . הן זעזעו את הממסד הפוליטי, את הקואליציה השלטת, ובוודאי חלק מהציבור בכלל . כעבור חצי שנה נעלמו כשם שהופיעו מהזיכרון הישראל הקולקטיבי ומהתודעה הציבורית והמחקרית . מלבד רישומן בביבליוגרפיה כוללנית של פרסומי הומור זמניים, 1 הם אינם מוזכרים לא בפרקים ואף לא בהערות במחקרים מקיפים על ההומור היהודי, ובייחוד לא של ההומור הישראלי . חוקרים נטשו אותן בשולי ההיסטוריה של ההומור היהודי . 2 הדוגמה הבולטת ביותר היא השמטתן מהסקירה ״הומור בישראל״, שסקרה את ההומור ״ממלחמת העצמאות עד מלחמת ששת הימים״ ו״ממלחמת ששת הימים עד לבנון״, 3 בלי להזכיר את הבדיחות האלה, 4 בדיחות אתניות בעוד שכן מוזכרים ילקוט הכזבים הפופולרי, המכוּונות נגד עולים חדשים, טורים הומוריסטיים, קריקטורות בעיתונות היומית ותוכנית הרדיו שלושה בסירה אחת . זיו, וחוקרי הומור אחרים, השליכו את הבדיחות האלה לפח האשפה 5 של השְִׁכחה הישראלית הקולקטיבית . מדוע ?...  אל הספר