פרק 9 : הלאמת הסיכון והפרטת הרווחים | 321 במאמר שכתבתי עם ויליאם לזוניק ( Lazonick and Mazzucato 2013 ) אנו בונים מסגרת של רשת קשרי סיכון-תגמול כדי לבחון את מערכת היחסים בין חדשנות ואי-שוויון, שמשתלבת בתיאוריה של חדשנות . אנו שואלים אילו סוגים של שחקנים כלכליים ( עובדים, משלמי מיסים, בעלי מניות ) תורמים מאמץ וכסף לתהליך החדשנות לשם תשׂואות עתידיות ואי-ודאיות מטבען . האם מדובר באותם סוגים של שחקנים כלכליים שיכולים לנכס תשׂואות מתהליך החדשנות אם וכאשר הן מופיעות ? במילים אחרות, מי נוטל את הסיכונים ומי מקבל את התגמולים ? אנו טוענים שהמאפיינים הקולקטיביים, המצטברים והבלתי ודאיים של תהליך החדשנות הם אלה שמאפשרים את הנתק הזה בין סיכונים לתגמולים . אנחנו טוענים כי כאשר התפלגות התגמולים הפיננסיים מתהליך החדשנות בין הסוגים השונים הללו של שחקנים קולקטיביים ( ב"אקו-סיסטמה" ) משקפת את התפלגות התרומות לתהליך החדשנות, חדשנות נוטה לצמצם אי-שוויון . ואולם, כאשר שחקנים מסוימים מסוגלים לקצור מתהליך החדשנות נתחים של תגמולים פיננסיים שהם חסרי פרופורציה לתרומות שלהם לתהליך, חדשנות מגבירה אי-שוויון . תוצאה ...
אל הספר