90 | המדינה היזמית של חדשנות גורמת למגזר הפרטי להשקיע פחות, ולהשתמש במה ששמר כדי לממן לעצמו רווחים בטווח קצר ( דרך פרקטיקות כמו "רכישה חוזרת של מניות" ) , או שהיא גורמת לו להשקיע דווקא יותר, ובתחומים מסוכנים יותר כגון יצירת הון אנושי ומו"פ, כדי לקדם צמיחה בטווח הרחוק ? הנטייה הרווחת היא למסגר שאלות כאלה במונחים של תפיסת ה"דחיקה החוצה" . זו היפותזה בכלכלה שלפיה הסכנה בהשקעה מצד המדינה היא שהמדינה משתמשת בחסכונות שהיו יכולים לשמש את המגזר הפרטי לתוכניות ההשקעה שלו עצמו ( 1979 Friedman ) . קיינסיאנים טענו נגד הרעיון שלפיו הוצאה של המדינה דוחקת החוצה הוצאה פרטית, והדגישו שהדבר יהיה נכון רק במצב של ניצול משאבים מלא, מצב שכמעט אינו מתרחש . הספר שלפניכם, על כל פנים, מציג השקפה שונה : המדינה היזמית משקיעה בתחומים שהמגזר הפרטי לא היה משקיע בהם גם אילו היו בידיו המשאבים . הדבר שהתעלמו ממנו הוא תפקידה האמיץ, נוטל הסיכונים ובעל החזון של המדינה . מה שמגביל השקעה מצד עסקים אינו חסכונות, אלא היעדר אומץ ( או "רוח חייתית" קיינסיאנית ) — הלך הרוח של "עסקים כרגיל" . למעשה, מחקרים ברמת הפירמה הראו כי מה ש...
אל הספר