78 | המדינה היזמית גרם לרבים להאמין שהמשבר הפיננסי של 2007 , שהסלים חיש מהר לכלל משבר כלכלי מלא, נגרם בשל חוב של המגזר הציבורי, וזאת בשעה שהאמת שונה לחלוטין ( מדובר בחוב "תרמית פירמידה" של המגזר הפרטי ) . הם השתמשו בשפה כוחנית . במרץ 2011 , ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון הבטיח להיאבק ב"אויבי היזמוּת" הפועלים בממשלה, והגדיר אותם כ"ביורוקרטים במשרדי ממשלה" ( Wheeler 2011 ) . הרטוריקה הזו מתאימה לתמה הכוללת של ממשלת בריטניה בעניין "החברה הגדולה" ( Big Society ) , שבה האחריות לאספקת שירותים ציבוריים עוברת מהמדינה ליחידים הפועלים בעצמם או מתאגדים דרך המגזר השלישי — וזאת, בטענה ש"חופש" כזה מהשפעתה של המדינה יעורר את השירותים הללו לחיים חדשים ונמרצים . המונחים המשמשים אותם, כגון בתי ספר "חופשיים" ( המקבילה של בתי ספר בזיכיון בארה"ב ) , * רומזים שאם נשחרר את בתי הספר מעול ידה הכבדה של המדינה הם ייעשו מעניינים יותר לתלמידים וגם ינוהלו ביתר יעילות . ברחבי העולם מבקשים לעתים להסתמך על טיעון ה"יעילות" הזה כדי להצדיק את השיעור הגובר של שירותים ציבוריים אשר עוברים "מיקור חוץ" אל המגזר הפרטי . ואולם...
אל הספר