ערן אלדר / אחרי 77' ] 174 [ מרון קבע שמפלגת העבודה "עומדת להרוויח מן ההפקר" בבחירות הבאות לכנסת, בדומה למה שקרה בהודו, שם הבוחרים הפילו את ממשלת אינדירה גנדי "הכושלת והמושחתת", העלו לשלטון קואליציה של מפלגות "שונות ומשונות" שהחמירה את המצב בהרבה ואז החזירו לשלטון את אינדירה גנדי, שניצחה בפער עצום ביחס ליריביה — והמצב הוסיף להחמיר . בישראל, טען מרון, הבוחרים שהתאכזבו ממפלגת העבודה והעלו לשלטון את הליכוד, שהם מאוכזבים ממנו "שבעתיים", ודאי ירצו להחזיר לשלטון את מפלגת העבודה . אולם אם לא תהיה למפלגת העבודה מדיניות חברתית-כלכלית ברורה ומוסכמת מראש, היא לא תדע איך להשתמש בכוח השלטון כדי לשפר את המצב ולהצדיק את אמון הבוחרים . "תהליך ההחמרה עלול להימשך תחת שלטונה וכל עניין הבחירות וחילופי השלטון עלול לאבד את תכליתו", קבע מרון . מרון טען שמצב זה אינו אופייני להודו ולישראל בלבד : הוא קורה בכל משטר דמוקרטי, כאשר מפלגה גדולה מאבדת את עקרונותיה, אינה מסוגלת לעצב מדיניות ברורה ואת החלל שנוצר בתחום הרעיוני ממלאים שיקולים אישיים — "התמודדות, במינוח הישראלי" . לדבריו, השיקום הארגוני של מפלגת העבודה אחר...
אל הספר