של הבריות, יפה איננה בהכרח יפה, טובה איננה טובה, עדינה איננה עדינה וכהן איננו כהן" . בשיחה שהתגלגלה בינינו, שאל אותי מארחי הסקרן מנין אני ומה מעשי, ומששמע שאני כותב שירים ושעזרא זוסמן הדפיס שיר שלי במוסף הספרותי של דבר , ביקש שבהזדמנות הבאה שאבוא אל ר' מנחם, שהוא כהן אמיתי, אביא לו לקריאה צרור של שירים, ואם יישאו חן בעיניו, ידפיס אחד או שניים מהם במדור לספרות של השבועון שבעריכתו . מששמע כי אני הוא גם המגיה של מחניים אורו עיניו ולקראת פרידה העניק לי תדפיס של מסתו המלבבת על המגיהים, "מסכת מגיהים" שמה, שבאותם הימים מצאתי בה לא פעם ניחומים על טעויות שנסתרו ממני ביודעי, בעקבותיו, כי אי שם במסתרי בית הדפוס חבוי כמין מוקיון או לץ המכונה "שד הדפוס" המסכל כל כוונה טובה ומעוור את עיני המגיהים ואין עצה ואין תבונה כנגדו . ישראל כהן הביאני עד מהרה למועדון מלוא שהיה, אם זיכרוני אינו מטעני, ברחוב בילינסון סמוך לתיאטרון האהל, פסיעות אחדות מכיכר דיזנגוף, ושהוא הקימו והיה הרוח החיה בו . כמובן שקיבלתי מידיו תעודת חבר שבראשה התנוסס סמל המועדון - רימון ששיני כתרו הן האותיות מלוא, ואילו על גבי הפרי עצמו היה...
אל הספר