2 ( 1953 ) , מועדון מרתף החיפאי ( 1954 ) ומלוא צפת ( 1958 ) . לא מקרה הוא שמועדוני התרבות הוקמו בראשית שנות ה- 50 של המאה ה- 20 . עד לאותה תקופה הופנו המשאבים למפעל ההתיישבות : הוקמו ערים, קיבוצים, מושבים וכפרים - וקשה היה להקצות משאבים להקמת מועדוני תרבות . זמן קצר לאחר תום מלחמת העצמאות, הרגישו הסופרים והאומנים שהגיעה גם שעתם . הם ביקשו להקים מפעלי תרבות ולתרום למדינה כחלוצים בשדה האומנות, ולא רק כחלוצים סוללי כבישים, עובדי אדמה או פועלי בניין . שנות הפריחה של המועדונים היו בין השנים 1950 ל- ,1965 תקופה שבה עוצבה תרבות עברית חדשה במדינת ישראל הצעירה . בשנים אלה עמדו בראש מפלגות הפועלים פוליטיקאים שהבינו את חשיבות התרבות והיו מוכנים להקצות לה משאבים . כל אחת ממפלגות הפועלים ביקשה "לנכס" לעצמה סופרים ואומנים משלה, והתגאתה בהשתייכותם אליה . המפלגות התחרו מי תמשוך יותר סופרים ואומנים שיוסיפו לה מיוקרתם, מי תשקיע יותר בתרבות ומי תקים מועדוני תרבות נחשבים שאליהם ינהר הדור הצעיר . הכרתן של המפלגות בחשיבותה של התרבות העברית החדשה הייתה חלק מהנוסחה להצלחתם של מוסדות תרבות לא מסחריים, התלויים ...
אל הספר