אחד איתם . הספארי עצמו עזר לי מאוד רק במרחב שהוא נתן לי . לבעלי החיים עצמם לא ממש התחברתי, אבל השטח הפתוח והירוק, ההליכה בשטח, בשבילים, רק אני והמורה או המטפל שאיתי, זה היה טוב, זה עזר לי מאוד, מנותק מלחץ, מציפיות כלשהן ממני, ממערכת, מקירות של כיתה, זה שפשוט מטיילים ומדברים, או אפילו שותקים . זאת הייתה הרגשה נפלאה של חופש . בסיכום של כל השנים פה, אם לא הייתי מגיע הנה בטוח שהייתי נופל, ואין לי ספק לרגע שזה בזכות המורים והמטפלים שהיו לידי בכל רגע שרציתי . שהם תמיד היו, וכל האווירה של טיפול שהם יצרו, שהייתה פה מצד כולם תמיד . זה בזכות המורה שלי, שהיה הכותל המערבי שלי, שנתן לי לצייר על הקירות בכיתה בזמן השיעור, שנתן לי לקפוץ עליו בהפסקות, שהיה חבר, שהיה אני, שהיה כמו אימא אווזה שכל הילדים מסביבו ואחריו כל הזמן, שאף פעם לא אמר לי שאני בעייתי, שהיה חלק מהחיים שלי והוא כזה עד עכשיו . י"נ : 'אני לא זוכר כלום מבית הספר הראשון שהייתי בו' לא הייתי בכיתה בכלל . הייתי בחוץ . או שיצאתי מבית הספר לגמרי או שהייתי מסתובב מחוץ לכיתה . לא יכולתי לשבת בכיתה בכלל . לא יכולתי ללמוד, וחשבתי שאם אני בלאו הכי ...
אל הספר