פרק ב'

214 אריסטו 400 והרי בלתי אפשרי שתהיה נסיגה אין-סופית של < גורם > מינם . אחד מהשני : 1 . בין שהוא כמו בחומר, כאילו הבשר < נוצר > מהאדמה, האדמה מהאוויר, האוויר מהאש, ואף זאת אינה יציבה < באופן סופי > ; 2 . ובין שהוא המקור של ראשית התנועה, כאילו מונע האדם על ידי האוויר, < המונע > על ידי השמש, והשמש על ידי המאבק 401 < הקוסמי > ולאחרון אין שום גבול סופי . 3 . באופן דומה גם < התכליות > שלמענן מתקיימות < פעולות > אינן יכולות לסגת באופן אין-סופי, < כאילו > ההליכה היא למען הבריאות, ו < הבריאות > למען האושר, והאושר למען דבר אחר 402 < 10 > , וכך תמיד תהיה < תכלית > נוספת למען דבר אחר . 403 כשמורכב 4 . הוא הדין גם לגבי < ההוכחות > לצורת המהות . < ההיקש > מ < טענות > משניות, ול < כל אחת > מהן ישנה < טענה > מוקדמת ומאוחרת כלשהי, בהכרח תהווה המוקדמת את הגורם < לטענות > הבאות אחריה . אם עלינו לומר אפוא 400 . ראו אסקלפיוס : "הראשיות אינן אין-סופיות לא 'כסדרה ישירה' - זאת אומרת לפי העומק - כמו שדבר הוא סיבה לשני, שני לשלישי ועד אין- סוף - ו'אף לא לפי המין שלהן', לפי הרוחב - כמו שהנפשות הן סיבות, אך באופ...  אל הספר
רסלינג