פרק ז'

152 אריסטו 2 . לפי מקצתם, היסוד הוא חומר, בין אם הניחו שהוא אחד או ריבוי ובין אם הציעו שהוא גוף או משהו נטול גוף . לדוגמה, אפלטון התייחס כך לגדול וקטן, והוגי איטליה התייחסו כך לאין-סופי, אמפדוקלס לאש, לאדמה, למים ולאוויר, ואנאקסגוראס ל < יסודות > שהם בני חלוקה דומה לצמיתות . בפועל כל אלה אכן נגעו ברעיון של סיבה < חומרית > כזאת, וכן כל אלה ש < הניחו > < 30 > ש < היסוד > הוא < רק > אוויר או אש או מים או אפילו משהו דחוס מאש, אבל מדולל מאוויר, שכן גם לפיהם האלמנט הראשון מהווה < חומר > ממין זה . 3 . אומנם אלה נגעו רק בסיבה < חומרית > כזאת, אבל היו אחרים ש < שאלו > מאין גם ראשית התנועה, כגון כל אלה שהפכו או את האהבה והשנאה, או את השכל, או את הארוס ליסוד < מניע > . אולם לא היה ביניהם מי שהסביר ברור להִיוּוּי מהות < הדברים > ולישותם < 988 ב' 1 > , במיוחד בין אלה שהתייחסו לצורות בהנחותיהם . שהרי אלה סברו שהצורות אינן מהוות חומר למוחשים, כפי שאין היחידוּת מהווה אותו עבור הצורות, ואף אינן < המניע > מאין נוצרה ראשית תנועתם, בהיותן < דומות > יותר לגורמים לאי-תנועה ולהוויית המנוחה . אך לפי טענותיהם,...  אל הספר