דמוקרטי או גישה חופשית אזרחית של כל פרט בחברה לניהול ההון" . ) יד טבנקין, חוברת ל"ח ] 1983 [ , עמ' 10 ( . דמוקרטיזציה כזו בניהול ובייצור יכולה אף להגביר במידה רבה את העבודה העצמית במפעלים האזוריים ולשנות את המצב הקיים היום, בו חברי הקיבוצים אינם מעוניינים למלא עבודות ה"מיועדות לשכירים" . הסיבה לדבר היא אינכונותם לקבל עליהם את עקרונות הניהול ההיררכיביורוקרטי : בכך הם הופכים להיות "שכירים" או עובדים שאיש אינו מתחשב בהם ושאינם שותפים באחריות למפעל . זאת מסביר ראובן שפירא : "כאשר מתייחסים אל חברי קיבוץ כאל שכירים, רק בודדים מהם מוכנים לעשות עבודות פשוטות, שברצון הם עושים אותן בקיבוצים . היחס לחברי קיבוצים כאל סוג אחר של שכירים הוא תוצאה של חוקי החיים במערכת שבה אין דמוקרטיה תעשייתית כלל, שבה המנהלים כולם 'מוצנחים' מבחוץ, שבה תמיד יש גם פועלים שכירים שאפשר למלא בהם מקומם של חברי קיבוץ סרבנים ) ולהיפך ( ושבה הדמוקרטיה של הבעלות הציבורית היא 'מודרכת', נשלטת על ידי המנהלים" . ) שפירא ר . , "השבוע בקיבוץ הארצי", גיליון 1534 ] 1985 . 11 . 15 [ , עמ' 9 ( . גם בתנועה אין נהוגה כיום דרך בחירה דמו...
אל הספר