כעין צעד "המשותף למעמד" בין שכבות חברתיות פחות או יותר זהות ראשון לקראת שותפות רעיונית פוליטית אפשרית . אם כן, אוכלוסיית היעד משתתפת בחלקה בפעילויות המטה הביןקיבוצי, ורואה בקיבוץ מקור כוח חברתי, כלכלי וארגוני, המאפשר לה להגיע ולהנות משירותים שלא הייתה מגיעה אליהם בדרך אחרת, בעוד שלאחרים מסמלת התנועה הקיבוצית את "ישראל הראשונה", אליה הם מנסים לחדור . אין בכך בהכרח ביטוי של הזדהות, אהדה או אפילו הבנה כלפי התנועה הקיבוצית . למרות שגם מימד זה יכול להתקיים, כפי שכבר ציינו, הוא אינו דומיננטי . על כך כותב א . פרוין : "ישנם תושבים בעיירה המגלים חוסר אהדה לתנועה הקיבוצית ובו בזמן תומכים בשיתוף הפעולה עם הקיבוצים" . ) פווין ואחרים, ,1985 עמ' 128 ( . כפי שנאמר, בעינינו אין בכך כל סתירה, אלא ביטוי מובהק של יחסים בין אך "החזק" ו"החלש", כאשר "החלש" ) הסביבה ( זקוק ל"חזק" ) הקיבוץ ( מאשים אותו בהנצחת חולשתו . ) 1966 Davis, 1978 ; Ehrlich, 1973 ; Sherif < cf Sherif ( . מכאן ברור לנו שהסביבה אינה יכולה ו / או מוכנה להיות פעילה במסגרת השילוב האזורי, כפי שזו קיימת היום, בהקשר ארגוני קיבוציהסתדרותי ...
אל הספר