עתירותידע, שבא מהחוץ לקיבוץ, אין האיזון הזה אפשרי עוד : כאן דרושה הנהגה שתוכל להפעיל תפיסה מערכתית כוללת, שתוכל לבצע בוזמנית שורה של שינויים בתחומי החינוך, החברה והכלכלה, גם יחד; שתוכל לבחון באומץ לב תפיסות ערכיות ומדעיות כאחד, כדי לשזור אותן לכלל תפיסה מגובשת אחת . אלא, שכדי לפתח הנהגה כזאת ויזמות בכיוון הזה, צריך לתת לגיטימציה למה שנלמד בתוך המערכת עד כה, בתוך כל אחד מן התחומים בנפרד ובפעולת הגומלין בינם לבין עצמם . כאן בולטת העובדה, שהפרדיגמה הקיימת שולטת עדיין בכל אחד מן התחומים בנפרד ואין בה הצטברות של למידה מעבר לתחומים . קיימת למעשה פרגמנטציה מוחלטת בין החינוך, המפעלים האזוריים ושירותי הרווחה והתיעוש . מי שפועל בתחום אחד, אין לו בדרך כלל מושג על מה שקורה במשנהו, ולאנשים שמפעילים את המערכת כולה יש בדרך כלל עוד פחות מידע על כל תחום בנפרד, שלא לדבר על תפיסה מערכתית כוללת . ניתוח זה מסביר, אולי, למה מערכת קיבוצית זקוקה למשבר כלכלי קשה כדי להגיע לשאלות יסוד אלו . גם עתה, עדיין לא מובטח שדי במשבר זה כדי להביא לשינוי הפרדיגמטי המצופה . במערכת עדיין שלטת ההרגשה, שאם נעשה "קצת יותר מאו...
אל הספר