פרק שני: הפריצה אל מחוץ לגדר: ההתארגנות האזורית פתרונות לדילמת הגודל בתחום החקלאי

מוצרים אלה . הקיבו­ץ נתבע גם לתת חלקו בקליטת העולים החדשים, שברובם המכריע לא רצו להצטרף אליו מרצונם . הפתרון היה להעסיקם כשכירים במפעלים שבבעלות הקיבוצים . 3 . הטרוגניות חברתית ­ הקיבוץ הפך לחברה מורכבת יותר, ובה תופעות שלא היו מוכרות בעבר, אשר חייבו פיתוח תשובות וכלים שלא היו קיימים באותו זמן . בעיות של זקנה, חברה רב­דורית, דיפרנציאציה מקצועית הולכת ומעמיקה ­ אלו הדוגמאות היותר בולטות . התנועה הארצית לא הייתה פנויה, וערוכה לטפל בשאלות אלו באורח ישיר ומיידי . היא הייתה עסוקה, רובה ככולה, בהשתלבות במאבק הפוליטי במדינה המתהווה, כולל השלמת משימות לאומיות שעמדו בראש סדרי העדיפויות שלה, בטרם קום המדינה . מצב זה יצר חלל ארגוני אשר קרא ליצירת מסגרות חדשות, אשר התפתחו כהתארגנות מן ההיקף אל המרכז . ראשונים קמו ארגונים ליעול השימוש באמצעי הייצור הקיימים ­ למשל, הקואופרטיבים לתחבורה . לאחר מכן קמו מפעלים שמימשו יוזמות כלכליות חדשניות ­ למשל, מפעלי שימורים . ולבסוף עברה היוזמה האזורית גם לתחומים חינוכיים ) כמו בתי ספר ומכללות ( וחברתיים ) כדוגמת שירותי הרווחה ( . 4 . הארגונים האזוריים ­ פתרון או ב...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית