גודל אופטימלי של הקיבוץ . בלט השוני בנקודות המוצא של חמשת החוקרים, כמו גם מגוון הדיסציפלינות עליהן התבססו . אלה גם מסבירים את השוני במסקנות אליהן הגיעו . כלכלה : פונקציית הייצור כמגדירת הגודל האופטימלי אהוד סט הציג שלוש גישות כלכליות להגדרת גודל אופטימלי של הקיבוץ כיחידה יצרנית . ברקאי מגדיר את הקיבוץ עלפי מסגרתו הכוללת כקהילה . כוח העבודה, המהווה במודל שלו את המגבלה העיקרית בקביעת הפעילות הכלכלית, הוא בחזקת נתון "חיצוני" בשיקול הכלכלי . לעומת זאת, גישתם של Ward and Domar רואה בפונקציית הייצור "הקלטית" את המגדיר היותר מדויק לגודלו של הקיבוץ . בהתאם לגישה זו ילך הקיבוץ ויגדל עד לאותה נקודה בה תוספת כוח עבודה לא תביא לעלייה מקבילה בהכנסה . סדן "חורג" בגישה שלו אל מחוץ לגבולותיה הטבעיים של הקהילה בכך שהוא מניח שימוש בעבודה שכירה . בדרך זו חדל כוח העבודה להוות המגבלה העיקרית בפעילותו הכלכלית של הקיבוץ . גודלו האופטימלי של הקיבוץ מבחינה כלכלית עשוי, לכן, לחרוג מהגודל הנקבע על ידי שיקולים אחרים . בבקרו את הגישות האלה, התייחס אהוד סט לשלוש נקודות עיקריות : ראשית, הממצאים האמפיריים אינם תומכי...
אל הספר