במלחמה נגד מי שאינו רצוי למפלגה . . . אינני יכול ואיני רוצה להגיד מה שאני רואה במכתבך זה שאתה חתום עליו . . . מכתב זה אומר אומר שהותרה הרצועה . . . " . על דברים אלה השיב בןאהרון ב 49 . 8 . 4 : "ארשה לעצמי לשאול לאילו דרכי מלחמה של חברי בצבא הנך מכוון ? גם אני יודע משהו על מצבם ופעולותיהם של חברי בצבא ולא ידעתי על דרכי "מלחמה" מצדם . כל אשר אני יודע הוא, שהם מהלכים כאבלים ונושכים את בשרם תוך לויאליות קפדנית לצווים, ריאורגניזציות, תקנות וכיו"ב, היורדים עליהם חדשים לבקרים, אם כי נוגדים את כל מושגיהם שתנועת הפועלים הקנתה להם . חברינו אלה, שחלקם רב בבניין הצבא ובמערכות המפוארות שלו, הינם עדים לתהליך של הריסת הצבא, ולא שמעתי אף על מקרה אחד של הפרת משמעת, או אפילו הבעת מחאה מצידם . אני דוחה את הניסיון שלך להטיל דופי ב''חברי בצבא" בגלל חברותם למפלגתי . העדוד שהם קיבלו ממפלגתם היה, לתבוע מהם בלי הפסק להחזיק מעמד תוך אמונה שהרוחות הרעות המנשבות תחלופנה . הנך טועה בהנחתו שאיננו רואים את "המדרון המסוכן שבו מתגלגלים העניינים" ההפך הוא הנכון . אם יש מי מתוכנו שאינו רואה, או על כל פנים עושה כאי...
אל הספר