ומדינות אחרות, אשר יכלה את כוחה של התנועה הלאומית הפלסטינית במאבקים פנימיים . היא ידעה כי מאבקים אלה ינוצלו על ידי יריביה ואויביה של התנועה וימנעו את ריכוז כוחה המוגבל בעיקר הקמת התשתית להמשך המאבק, בדמות מדינה פלסטינית עצמאית בגדר, המערבית וברצועת עזה . כפי שהראינו בהרחבה במהלך עבודה זו, היו ערפאת ומקורביו מוכנים להרחיק לכת במאמציהם להגיע להבנה עם ירדן ומצרים . ערפאת הבין, כאמור, כי דרכים אחרות נחסמו בפניו ומהלכים שהיו מוקצים מחמת סכנה ומיאוס הפכו הכרחבל יגונה במציאות החדשה . עם זאת הקפיד אפילו ערפאת, קל וחומר מקורביו בפת"ח עצמו ובארגונים אחרים שמנעו ממנו להרחיק לכת, שלא לעבור את הרוביקון . הוא נרתע שוב ושוב מלנקוט מהלך שהיה מדביק עליו סופית תווית של בן חסותם טל חוסיו ומובארכ, המתייצב בחזית אחת עמהם ) וכן עם עיראק ואחרות ( בעימות מלא עם סוריה . משמעותו של העימות הזה היתה, ביו היתר, הטלמה עם ניתוק מחלקים חשובים של אש"פ, לרבות אותם גורמים שחששו אף הם מתכתיבים סוריים, והעיקר : רוב בניינו ומניינו של הכוח הלוחם טל ארגונו של ערפאת עצמו הפת"ח שנשאר לחסות בצילה של דמשק . בעניו הירדני ...
אל הספר