נעשתה עבורה חינוכית פרירה עם תכנית לימודים קבועה . הלימודים העיוניים עמדו על רמה נאותה, אמנם לא לפי גיל החניכים, כי חסרו להם שנות לימוד . במשניות למדו סדר זרעים, כי התגבשה המגמה, שנשאה פרי, שימשיכו בארץ הכשרה לקראת חיים חקלאיים . כמו כן השתתפו ב"הגנה", וגם בקורסים למדריכי "ההגנה" . במחנה 64 היו אומרים על אנשי הפלמ"ח : "ידי שקציםילף, ירבו כמותם בישראל" . היה טוב שנמצאה איזו פינה שקטה, שאפשר היה לחזור למחשבה ולפעולה מתור מחשבה, לדרכי התארגנות, על מה שייעשה איתם בקפריסין ומה הם יעשו בארץ . במשך חודש נתן צבי וולף קורס הדרכה למדריכים 30 במספר כל יום שעתיים וחצי אחר הצהריים . השתתפו בו המורים והמדריכים בפועל, גם בנות . קיבלו קצת פדגוגיה, פסיכולוגיה ומתודיקה, במידה מעטה גם תולדותהחינוך . לא היו ספרים, רק מהיירע המוכן ניתן ללמד . היו שאלות, שיחות וביררו בעיות . אינטליגנציה לא חסרה להם והיה גם קצת נסיון . העיקר היה לחשוב איך מחנכים ולא רק "כפי שבא", או לפי האינסטינקט . אדרבה, רצו שיציעו דרך אחרת מזו שהציע וולף, ובלבד שתהיה דרך . הם הרגישו שאין החינוך 'עבודה שחורה' בלבד . יש מהם שעוסקים עד ...
אל הספר