ב. השוואה ב': הכנסת מחשב למפעל תפ"א

דברים קטנים ­ הכל בסדר . היה לי ברור, שעם המחשב כל זה ניגמר . " מנהל המפעל, הוא שעקב אחרי המתרחש במפעל השכן ) במכון מיון­­בצל ( והגיע למסקנה שמנהלת­החשבונות טעתה . "היא פחדה והתנגדה עד שהשאירו אותה בצד", הוא אומר . "כיום אני מביו כי החכם יכול לנצל יפה ידע שהמחשב מספק . אני עושה, כיום, עבודה יותר מעניינת מאשר קודם, ומנתח עיבודים שלא יכולתי להגיע אליהם קודם מחוסר הזמן" . על העוזרת שלו הוא מעיר, שעבודתה הרבה פחות מעניינת מאשר קודם, יותר שיגרתית וחסרת משמעות לגביה . על התרומה של שיטה זו הוא טוען "שהיא נותנת בעיקר מהירות, חיסכון בזמן . זה דבר חשוב מאד, כי אני עסוק מאד ואין לי בכלל פנאי . זה עוזר לי" . על העתיד, הוא מניח שהשיטה תיתפתח מכוח המציאות, וצריך ללמוד לחיות אייתה . "אבל טעויות תמיד יהיו ותמיד יהיה צורך במנהלי­חשבונות ­ בכדי לנצל את המידע של המחשב" . גישתה של מנהלת­החשבונות, במכון­המיון, שונה מאד . היא לא הצליחה להתגבר על תוצאות השינוי, וכאשר התבררו, בהנהלת המפעל או על ידי הכלכלן, טעויות שלה ­ אזי היא מגלה חוסר­שיתוף פעולה, היא "נישברת", ויותר מפעם הסתגרה מדוכדכת במשרדה . היא המציעה ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית