• 93 • תום הדני נוה אני תולה את כביסת התינוק סוֹף הַיּוֹם קָשֶׁה מֵהַיּוֹם . אֲנִי תּוֹלֶה אֶת כְּבִיסַת הַתִּינוֹק מִבַּעַד לַחַלּוֹן . חֲצִי מִמֶּנִּי בַּחוּץ . כְּחֵץ, אֲנִי תּוֹהֶה אֵיךְהִגַּעְתִּי אֶל סוֹפִי, הֲלֹא נַחְתִּי בְּכָל אֶחָד מֵרִגְעֵי מְעוֹפִי . • 94 • תום הדני נוה השיח אוגר בתוכו הַזִּכָּרוֹן, כְּעָלִים נוֹשְׁרִים מֵעֵץ, לֹא מִתְפַּזֵּר שָׁוֶה בְּשָׁוֶה עַל הֶעָבָר . הָעֵץ אוֹגֵר בְּתוֹכוֹרוּחַוּמִתְנוֹעֵעַ, מַמְשִׁיךְמִשְׁפָּט שֶׁאַחֵר הִתְחִיל . הַתִּינוֹק מוֹשִׁיט יָד מוֹשֵׁךְעָלֶה מֵנִיד עָנָף . • 95 • תום הדני נוה ארוך מדי, לא קראתי אַחֲרִית הַדָּבָר יָפָה מֵהַדָּבָר .
אל הספר