אפרת מישורי

• 57 • 3 . רָצִיתִי לוֹמַר לוֹ דָּבָר וְלֹא אָמַרְתִּי . בִּמְקוֹם זֶה רָאִיתִי צֵל חוֹזֵר וְהוֹלֵךְ מִבַּעַד לְקִירוֹת הַחוּשָׁה שָׁכַבְתִּי שְׁקֵטָה הִקְשַׁבְתִּי לַחשֶׁךְהָעוֹבֵר בָּאוֹר וְהָיִיתִי נִנּוֹחָה : הָיִיתִי בְּטוּחָה בְּסוֹף הַחשֶׁךְ הָיִיתִי דֶּלֶת פְּתוּחָה אֶל לַיְלָה שֶׁתֵּכֶף יִכָּנֵס • 58 • 4 . הָיָה מְאֻחָר מִדַּי לֶאֱחֹז בְּרֹאשִׁי הוּא הָיָה כָּל כָּךְ מַמָּשִׁי ! נִמְסַר אֶל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי מִבַּעַד לְחֻלְצַת לָקוֹסְט כְּחֻלָּה וְיָדַעְתִּי שֶׁהוּא חוּם וְיָדַעְתִּי שֶׁהוּא טוֹב וְנוֹגֵעַ וְסוֹבַבְתִּי אֵלָיו אֶת פָּנַי וְהִפְנֵיתִי אֶת גַּבִּי לַיָּם וְלַכּוֹכָבִים • 59 • 5 . וּכְשֶׁאָחוּשׁאֶל הַחוּשָׁה אֵדַע שֶׁיַּחֲזֹר עוֹד הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁיָּשׁוּב, וּכְשֶׁיַּחֲזֹר אֶטְבֹּל בּוֹ, שׁוּב וָשׁוּב וָשׁוּב  אל הספר