• 91 • אחרות, האם יש טעם בעיניכם להתבונן בתיאור כתוב של אילוץ כטקסט ספרותי, או לכל הפחות טקסט שנושא איכויות אסתטיות ? ואם כן, מה הופך תיאור כזה ל"טוב" או "יפה" ? דניאל : התשובה הקצרה שלי לזה היא : לא, לא ממש . אף על פי שחברי אוליפו מסוימים בהחלט הראו לאורך השנים זיקה לטקסונומיה כצורת אמנות — ראה במיוחד ה- table queneleieff ( השם הוא משחק מילים על הטבלה המחזורית של מנדלייב ) שהוא ניסיון לקטלג שיטות אוליפויות — ככלל נדמה לי שאנחנו מתייחסים להסברים או תיאורים של אילוצים כטקסטים לווייניים ותו-לא . חריג אחד שכן עולה בדעתי הם טקסטים של הגדרה עצמית, כמעט תמיד בהקשר של שירה . למשל, כדי להציג את ה- Poèmes de métro שלו ולתת להם הקשר, ז'אק 6 . זו הפכה להיות פעילות 5 כתב poème de métro שמתאר איך לכתוב שירי מטרו ז'ואה שכיחה למדי בקרב חברי אוליפו המציגים לראשונה צורה חדשה יותר או פחות אבל שוב, אני חושב שאותם חברים חושבים על הטקסטים האלה כעל שירים לכל דבר יותר מאשר כעל סוגה בפני עצמה, גם בכל האמור בשיקולים האסתטיים והספרותיים שלאורם יש לשפוט אותם . אלכס : אז אם לסכם, האוליפו רואה תיאורי אילוצים כטקסט...
אל הספר