עודד כרמלי

• 67 • ( זה לא שאתה כותב לאדם שלא יודע קרוא וכתוב וזה ספר הלימוד שלו . ) ( זה לא שלבד אתה מוציא את המילים ישר מהפה של הכוכבים . ) ( מה אתה חושב, שתגיע לחלל מבעד לרצפה ? אתה מריח מוויסקי בלילה . אתה מריח מוויסקי בבוקר . ואתה תריח מוויסקי בחלל . אתה תריח מוויסקי גם אם לא תשתה . גם אם לא תחיה אתה תריח ככה . זה הריח גוף שלך, הריח נפש . ) ( יום יבוא ותוּבך מהמילים הללו שלך, כפי שהיום בא וכבר אתה זר למילים שלך מאתמול . עם עבודה זה לא קורה . עבודה שוכחים . ) ( הזדמנויות, נסה להיזכר, אולי עוד יש, אולי עוד לא מאוחר . עד מתי עוד היו לך הזדמנויות ? עד העשרים ושמונה ? העשרים ותשע ? עד מתי עוד נתנו לך הזדמנויות ? עד השלושים ? שלושים ואחת ? עד מתי עוד חיזרו אחריך הזדמנויות שלא יחזרו אליך ? שלושים ושתיים ? שלושים ושלוש ? שלשום ? האדם שחלם להגיע לחלל, אבל סירב לעבוד ברמת החייל . האדם שחלם להיות אלוהים, אבל היה גדול עליו משרה מלאה . רוצה מקצוע לחיים ? החיים הם מקצוע לחיים . לך לעבוד . ) • 68 • ( עבודה היא סגנון שהכול מעריכים . חסר לך כשְׁרון לחיים, אבל החֶסרון הזה לא מרגש כשעובדים . ) ( ואם אתה כל כך א...  אל הספר
מקום לשירה