נצר לאו

• 56 • שאינה נתפסת . מלמד כי השיר עומד בדרך הלא ידוע . דהיינו שיצירת הספרות צריכה אל הלא נתפס . ואמרו משוררינו בשם המשורר חיים גורי זצ"ל, כי קריאה על פה מייצרת כניסה לעולם הסוד שביצירה וזו האחרונה עוטפת את האדם בלב הפרדס . מכאן שנצרך ללמוד על פה לשם יצירת הספרות גרידא . מצאנו : צריכה כוונה לשם יצירת הספרות . והרי שמע מלך הכוזרים בחלומו "כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים" ( ספר הכוזרי, ריה"ל ) מלמדנו שאין יצירת ספרות עומדת בלא מעשה . רוצה לומר שספרות שיש בה כוונה ליצירת ספרות לא עומדת מתוך הכּוונה לבד כי אם רק בצירוף המעשים הרצויים עצמם, דהיינו, יצירת הספרות הטובה . ועוד, "אם יערה רוחו וישים השתדלותו ועסקו בהתמדה [ . . . ] מיד ינטה אל הטוב, ומתוך שלא לשמה בא לשמה, [ . . . ] כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" ( ספר החינוך, מצוה טז ) למדנו, יצירת הספרות מביאה את היוצר לידי כוונה ליצירת ספרות . ולא כל שכּן, שאם אין הכּוונה עומדת לבד והמעשים הרצויים, היינו יצירת ספרות טובה מושכים את הכוונה, הרי שיצירת ספרות טובה אינה צריכה כוונה, בעוד שיצירת ספרות לא טובה אינה עומדת . וכי יצירת ספרות טובה אינה ...  אל הספר