יונדב פרידמן

• 52 • תָּכְנָה . פִּרְסֹמֶת רַוָּקָה, עַל רוֹפְאִים פְּנוּיִים שֶׁמְּחַכִּים לָךְ מֵעֵבֶר לַפִּנָּה, רוֹדֶפֶת אַחֲרַיִךְ מִדַּף לְדַף כְּמוֹ רוֹצַחַת שְׂכִירָה, תּוֹפֶסֶת אוֹתָךְבְּמַהֲלַךְ סֶמִי-קְרִיאָה שֶׁל טוּר אִישִׁי עַל תְּשׁוּקָה וְתִיקֵי הַשְׁקָעָה . כָּעֵת מַצִּיעִים לָךְ לֶאֱהֹב גַּם מַאֲמַר דֵּעָה בְּנוֹשֵׂא עֶשֶׂר דְּרָכִים לְגָרֵשׁ מִתּוֹכֵךְ מִשְׁפָּחָה, אֲבָל אַתְּ מְסָרֶבֶת בַּעֲיֵפוּת נְחוּשָׁה, עָלַיִךְלְהַסְפִּיק לְהַגִּיעַלְעַצְמֵךְ, לְתַהֲלוּכַת לְוָיָה .  אל הספר
מקום לשירה