• 33 • דלת העין כבדה, רוצה להיטרק על האישון, לשוב לחמימות המתוקה של הציפייה לשינה . הצעדים עולים במדרגות אל כיווּן השירותים . תכף השעון יראה 00 : ,7 שעה שהיא כבר בלי שום ספק בוקר . השירותים הודחו, רעש המים הרדים אותה גם הוא . בשעות הראשונות של היום התשוקה לשינה היא נטייה קטלנית, כל פעולה היא מאמץ, העֵרוּת לא עובדה גמורה, עדיין אפשר לשוב לישון, למחוק בקלות את הישג הקימה . מים הודחו בשירותים גם למטה . צעדים חצו את הבית מקומה לקומה . הדלת נטרקת, צעדים מהירים אל הדלת, מלמולים רחוקים 'בוא בוא זה בדרך' האגודה תצא יחד, שני הקמים מוקדם יצאו יחד מהבית יעשו זה לזה את חסד הטרמפּבזמן החסד שהרוויחו הבוקר . הם מוציאים את הזבל, הוא אומר לה 'תביאי' . הם סוגרים מאחריהם את הדלת, השער חורק, פח הזבל נסגר — יומם מתחיל . היא יכולה לחזור לישון . • 34 • נועה שקרג׳י * בוקר . שקט . אין צורך בטלפון הבוקר . משמעת דרושה במקום בו אין חוק . התחבורה הציבורית טובה לכתיבה, גם הרכב טוב . הנהיגה היא סקי על פסגות לבנות ששלג קל מוסיף לנחות עליהן כמו צקצוק נצחי של שעון מחוגים . הדשא בגבעת רם ירוק יותר, חשבתי לפני עשור, רתומ...
אל הספר